בעבר לא נטיתי לקרוא ספרים של סיפורים קצרים, אבל עתה אני מוצאת עד כמה הם מניחים את הדעת בזמנים שיש לי צורך במנוחה.
אמנם מצד אחד, סיפור קצר, מעצם היותו תמציתי, יש בו משהו יותר אינטנסיבי והקריאה שלו נעשית על ידי בדרך כלל ברצף כאילו לסיימו בנשימה אחת, בדומה לקריאה של פרק בספר ארוך שאני מבקשת "רק עד סוף הפרק ואלך לישון" או "תכף אני באה, אני רק מסיימת את הפרק הזה".
אלא שבסיפור הקצר החיפזון מביא אותי במהירה לסיומו של עוד סיפור ולא להתקדמות בעלילה. ובשונה מספר מלא בו אני שבה ומעלעלת בדפים הקודמים ומפנימה עוד את הכתוב, מחברת בין הדברים, הרי שכאן אני נותרת להרהר ולהפוך בסיפור השלם.
צריך סוף לסיפור אהבה מאגד בתוכו עשרה סיפורים קצרים, מגוונים בנושאים בהם הם עוסקים ובדמויותיהם. בכל סיפור דמות אחת מרכזית ואחרת משנית המחזקת ומאירה את גיבור העלילה, ומוסיפה לו עומק ופנים.
הסיפורים הטובים ביותר לטעמי בספר הם אלו אשר כתיבתם נוגעת ברגש, ובכך יוצרת עניין רגשי עבור הקורא, ומאפשרת הזדהות או אמפטיה עם הגיבורים. רוב הכתוב הוא כזה. ועדיין נדמה שהקובץ ערוך כך שהסיפורים הללו הם אלו שאוגדו ראשונים עד לקליימקס של הסיפור הנושא את שם הספר, ואילו אלו הבאים אחריו הולכים ומתרחקים מן האיכות המהודקת והאמינה שניחנו בהם קודמיהם, עד לסיפור האחרון שהרעיון שבבסיסו אינו קורם עור וגידים לסיפור מלא והדמויות בו נותרות שטוחות ולא מעניינות.
במהלך הקריאה ליקטתי אמירות ותובנות חדות לחיים. למשל, שכאשר אדם נקשר לעץ הרי שהוא נקשר למקום ולא יעזבו, או שכל אישה שתבוא אחרי זו הראשונה אכן תבוא אחריה ולעולם לא לפניה, או אמירתה של הסופרת כי כתיבת סיפור אורכת כל החיים ומי שרוצה לישון בשקט לא יכול להיות סופר.
הסיפורים של ליברכט אינם מסתיימים בנקודת שיא מוחצת ומפתיעה ורובם מאופיינים בסגירת מעגל משלימה. כך בסיפור על הרפתנית מעמק יזרעאל שנוסעת אל בנה לשכנעו לשוב למשק, סוגרת האישה מעגל עם הנכד שלא הכירה. כך בסיפור על המאהב, סוגרת ביתו מעגל עם האישה המאהבת. ובסיפור "הניצחון של גנרל מונטגומרי" משלים בגאווה רבה הנכד שבגר את המעגל מול סבו האהוב שנפטר.
הרבה חן יש בה בהשלמה הזו כמו גם פיוס וזאת לצד שפה יפה וקולחת, כל אלה הופכים את הקריאה בו לנינוחה ומרגיעה.
מנחת קבוצות תמיכה ומעגלי נשים ללמידה וצמיחה אישית.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
